פסק-דין בתיק ת"ק 39071-02-12

1.    מדובר בסכסוך שפרץ בין דיירים בדירה מושכרת, לבין בעלת הדירה, היא המשכירה.

2.    התובעת בכתב תביעתה טוענת כנגד הנתבעת אשר מאיימת ומטרידה את בני משפחתה וכן גורמת לחרדות. לטענת התובעת, היא פעלה בהתאם לחוזה שכירות, הן בהתחייבויותיה הכספיות והן בהתחייבויותיה כלפי המושכר. אך עם זאת הנתבעת דרשה בכל עת שהראשונה תפנה את המושכר באמתלות שונות. התובעת בכתב תביעתה דורשת פיצוי על סך 15,000 ש"ח בגין עוגמת נפש.

3.    לטענת הנתבעת, התובעת לא מלאה אחר תנאי השכירות. הנתבעת מכחישה את הטענות שהועלו נגדה בנוגע להטרדות ואיומים, ואף טענה כי התובעת היא זו המאיימת ומתנהגת באופן בלתי ראוי כלפיה.

4.    במהלך היון העידו שני הצדדים, הם לא הגישו ראיות נוספות כלשהן ולא העידו עדים לתמיכה בטענותיהם.

5.    בשלב מוקדם יותר בתיק זה, ניתן פסק דין בהעדר התייצבות הנתבעת. הנתבעת עתרה לביטול פסק הדין והדיון בבקשה היה אמור להתקיים במועד שבו התיק היה קבוע לשמיעה, אלא שבאותו יום בשל אבל במשפחתה של הנתבעת, נדחה פעם נוספת שמיעת התיק.

        למרות שלא היה דיון בבקשה, ולנוכח הגמישות הקיימת בכללי הפרוצדורה בבית המשפט לתביעות קטנות, כמו גם הנטייה לבטל פסקי דין שניתנו ללא שמיעת הצדדים ולאפשר לכל צד "את יומו" בבית המשפט, שמעתי את הצדדים לגופה של התביעה.

6.    אמנם, התביעה מתבררת בבית המשפט לתביעות קטנות, בה ישנה גמישות בסדרי הדין, אולם גם בהליך זה חל על התובע נטל השכנוע, הוא החובה להוכיח את תביעתו, על פי הדרישה לפיה "המוציא מחברו עליו הראיה". בהתאם, על התובע להוכיח הן את עובדות האירוע והנזק שנגרם לו בגין האירוע, והן את אחריות הנתבעת העולה מאותן עובדות שהוכחו.

        הפסיקה קבעה לא פעם, כי תובע שאינו עומד בנטל השכנוע - לא יוכל לזכות בתביעתו, והיא תידחה. על מנת לזכות בתביעתו, על התובע לשכנע את בית המשפט כי הסבירות שגרסתו היא הנכונה בשיעור של 51% לפחות. מכאן, כי מקום בו ראיות הצדדים ורמת הוודאות של שתי גרסאות סותרות שמעלים הצדדים הן  שקולות, הרי שהתובע לא עמד בנטל המוטל עליו ולפיכך תידחה תביעתו.

7.    במקרה דנן, אני סבורה שהתובעת לא עמדה בנטל השכנוע המוטל עליה.

טענותיה של התובעת הן טענות שאינן מגובות בראיות, ואין כל הסכמה או ראשיתה של הסכמה מצד הנתבעת לטענות שהועלו נגדה. להיפך, הנתבעת טוענת כי התובעת היא זו המאיימת, מקללת ומתנהגת באופן בלתי ראוי כלפיה.

בנסיבות אלה, מדובר בגרסה מול גרסה ואין כל אפשרות להעדיף אחת על פני האחרת.

8.    סוף דבר, התביעה נדחית.

בשים לב לפסק הדין שניתן בהעדר התייצבות ולכך שהתובעת נדרשה להגיע פעם נוספת לבית המשפט, אינני עושה צו להוצאות במקרה דנן.

בקשת רשות ערעור בתוך 15 ימים, לבית המשפט המחוזי בלוד.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,  י"ב כסלו תשע"ג, 26 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: